בשנים האחרונות, עולה המודעות בקרב הורים בנוגע לחשיבות של שומנים מסוג אומגה-3 עבור ילדיהם. ילדים רבים (אך ייתכן שלא רבים מספיק) מקבלים תוספים של שמן דגים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
כאן נדבר על נושא קשה יותר, וזהו הנושא של הנטייה של מתבגרים, בדרך כלל בגילאי 13-25, לפתח סימפטומים המובילים להפרעות פסיכוטיות, כדוגמת הסכיזופרניה. היו אצלי במרפאה עשרות רבות של מקרים כאלה, ותאמינו לי, הסבל של ילדים אלה רב, והסבל של ההורים, במקרים אלו, רב אף יותר. לכן, עלינו לחפש אחר כל דרך לעזור להם.
במחקרים שלפנינו, החוקר אמינגר מהמחלקה לפסיכיאטריית ילדים ונוער באוניברסיטת וינה, הגיע למסקנות חשובות ביותר. אתחיל עם סיכום המחקר (תקציר המחקר המלא באנגלית מובא בסוף המאמר):
חומצות שומן אומגה-3 ארוכות שרשרת למניעת הפרעות פסיכוטיות: מחקר מבוקר (2010)
רקע
ייתכן שיש תועלת בשימוש בחומצות שומן ארוכות שרשרת, בהפרעות פסיכיאטריות שונות, כולל בסכיזופרניה. היות ששומנים אלו מועילים לבריאות באופן כללי והנם ללא תופעות לוואי רלוונטיות, ראוי לבחון את השימוש בהם במניעת פסיכוזה.
מטרת המחקר
לגלות האם שומנים רב בלתי רוויים מסוג אומגה-3 מצמצמים את ההתפתחות של הפרעה פסיכוטית בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים בגילאי 13-25, הסובלים מפסיכוזה תת-ספית (כלומר, כאלו סובלים מסימנים מדאיגים שעלולים להתפתח לפסיכוזה מלאה).
פרטי המחקר
מחקר מבוקר, אקראי, כפול סמיות, עם 81 משתתפים בעלי סיכון קיצוני להתפתחות הפרעה פסיכוטית. במשך 12 שבועות, ניתנה להם כמות של 1.2 גרם ליום של אומגה-3, עם מעקב במשך 40 שבועות נוספים (סה"כ 12 חודשים).
התוצאות
עד סוף המחקר (12 חודשים), 2 מתוך 41 (4.9%) מבין אלו שקיבלו אומגה-3, פיתחו פסיכוזה מלאה, ו-11 מתוך 40 (27.5%) בקבוצה שקיבלה פלסבו, פיתחו גם פסיכוזה מלאה.
תוצאות המחקר הן מרשימות. לפי נתונים אלו, 9 ילדים ניצלו בזכות הטיפול המניעתי באומגה-3. ניתן גם לומר, שה-NNT, או מספר הילדים שצריכים לקבל את הטיפול כדי להציל אחד מהם, הוא פחות מ-5, בממוצע. יותר מזה, אמינגר סיכם יותר מאוחר ואמר, שמצבם של אלו בקבוצת הטיפול שלא חלו, היה יותר טוב מכמה בחינות, מלבד הפסיכוזה, מאשר מצבם של אלו שלא חלו בקבוצת הביקורת.
עוד כמה הערות חשובות בנושא:
1. האומגה-3 ניתנה למתבגרים אלו במשך 4 חודשים בלבד. מה היה קורה אם היו מקבלים אותה במשך כל השנה ברציפות? ניתן בקלות לדמיין שהתוצאות היו טובות עוד יותר.
2. מצד אחד, מחקר מסוג זה הנו חשוב ביותר, היות שהוא מבהיר בצורה ברורה שכדאי לתת אומגה-3 למתגברים הסובלים מהפרעה, שעלולה, חס וחלילה, להתפתח לסכיזופרניה לסוגיה. מצד שני, המחקר לקוי מאוד, בזה שהוא נותן רק תכשיר אחד בלבד, כאשר כל מטפל טבעי יודע, שאנו צריכים לתת את הטיפול הטוב ביותר שאנו יודעים לתת, וזהו טיפול הכולל מספר תכשירים וטיפולים נוספים. זאת אומרת, גם אלו שקיבלו את האומגה-3, קופחו. שלא לדבר על מקבלי הפלסבו, שכלל לא קיבלו טיפול כלשהו. אסור להפוך אנשים לקרבנות לשם המדע.
3. יש משהו עוד יותר לא נכון במתן פלסבו לילד, כאשר אתה סבור שלתכשיר הטיפולי יש סיכוי לעזור, גם אם הדבר "אינו מוכח מדעית". אתה לא יכול לומר להורים, "לילד שלכם יש חמישים אחוז סיכוי לקבל תרופת דמה ולא את תרופת הטיפול, אבל זה בסדר שהוא לא יקבל את התועלת ועלול לחלות בפסיכוזה, כי בכך הוא יועיל לאנושות כולה." זו, בכלל, אחת הבעיות הכרוכות במחקר מסוג זה, הנחשב לשיטת ה"הוכחה" המעולה ביותר (best evidence), במיוחד כאשר משתמשים בחומרים טבעיים שמשתתפים בתהליכים חיוניים בגוף ושאינם רעילים בכלל. עם זאת, המחקר מעניק לנו נתונים חשובים.
מעקב
לאחרונה (אוגוסט 2015), דיווח* אמינגר על מעקב אחרי המשתתפים במחקר הזה, כשבע שנים לאחר נטילת האומגה-3. מתוך קבוצת הטיפול, 10% פיתחו פסיכוזה בכל השנים הללו, לעומת 40% מתוך קבוצת נוטלי הפלסבו. בנוסף, מתוך קבוצת הטיפול, גם אלו שלא חלו, נהנו מתפקוד פסיכו-חברתי טוב יותר, וצרכו פחות תרופות (29.4% לעומת 54.3%), זאת בהשוואה לעמיתיהם מקבוצת הפלסבו.
מעניין שכל התועלת הזאת נבעה מנטילת אומגה-3 במשך ארבעה חודשים בלבד. החוקרים שיערו שמתן אומגה-3 בגיל ההתבגרות, כאשר המוח מצוי עוד בהתפתחותו הפיזית ויוצר מעגלים עצביים באזורים במוח המעורבים בפסיכוזה, הנו מועיל במיוחד. מחסור באומגה-3 הוא שכיח מאוד בתזונה של היום, ומחקר אחר** מצא שקיים שיבוש בכל הקשור לדופאמין, כאשר מחסור כזה קיים.
סיכום
אישית, זה לא חשוב שלא בוצעו עדיין מחקרים גדולים יותר כדי לאמת את הממצאים של אמינגר המובאים כאן. הרופאים אטיים ביותר באימוץ רעיונות טיפוליים חדשים או ישנים, כאשר מדובר בחומרים טבעיים לגוף. בעיניי, ניתן להדביק תווית של "רשלנות" על המצח של הממסד הרפואי, המתעלם מממצאים כמו אלו בנוגע למתן אומגה-3 למתבגרים עם הפרעות נפשיות קלות כחמורות.
ראוי לתת תוסף של אומגה-3 במקרים כאלו, כחלק מייעוץ וטיפול מקיפים, הלוקחים בחשבון את מגוון הגורמים המשפיעים על הילד או על הילדה – תזונה, משפחה וחברה, בדיקות דם, הרגלי חיים והמצב הנפשי המדויק. אם ניתן אומגה-3 למשך פרק זמן ארוך יותר, וניתן גם המלצות תזונתיות בסיסיות, יחד עם תוספים נוספים והמלצות אחרות מותאמות אישית, כפי שאנו עושים במרפאת שבילים ברפואה טבעית, אז ניתן יהיה לצפות לתוצאות אפילו טובות הרבה יותר מאלו המתוארות במחקרים אלו.
* http://www.nature.com/ncomms/2015/150811/ncomms8934/full/ncomms8934.html
** http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23890734?dopt=Abstract&holding=npg
Arch Gen Psychiatry. 2010 Feb;67(2):146-54. doi: 10.1001/archgenpsychiatry.2009.192.
Long-chain omega-3 fatty acids for indicated prevention of psychotic disorders: a randomized, placebo-controlled trial.
Amminger GPet al.
- 1Department of Child and Adolescent Psychiatry, Medical University of Vienna
CONTEXT:
The use of antipsychotic medication for the prevention of psychotic disorders is controversial. Long-chain omega-3 (omega-3) polyunsaturated fatty acids (PUFAs) may be beneficial in a range of psychiatric conditions, including schizophrenia. Given that omega-3 PUFAs are generally beneficial to health and without clinically relevant adverse effects, their preventive use in psychosis merits investigation.
OBJECTIVE:
To determine whether omega-3 PUFAs reduce the rate of progression to first-episode psychotic disorder in adolescents and young adults aged 13 to 25 years with subthreshold psychosis.
DESIGN:
Randomized, double-blind, placebo-controlled trial conducted between 2004 and 2007.
PARTICIPANTS:
Eighty-one individuals at ultra-high risk of psychotic disorder.
INTERVENTIONS:
A 12-week intervention period of 1.2-g/d omega-3 PUFA or placebo was followed by a 40-week monitoring period; the total study period was 12 months.
MAIN OUTCOME MEASURES:
The primary outcome measure was transition to psychotic disorder. Secondary outcomes included symptomatic and functional changes. The ratio of omega-6 to omega-3 fatty acids in erythrocytes was used to index pretreatment vs posttreatment fatty acid composition.
RESULTS:
Seventy-six of 81 participants (93.8%) completed the intervention. By study's end (12 months), 2 of 41 individuals (4.9%) in the omega-3 group and 11 of 40 (27.5%) in the placebo group had transitioned to psychotic disorder (P = .007). The difference between the groups in the cumulative risk of progression to full-threshold psychosis was 22.6% (95% confidence interval, 4.8-40.4). Omega-3 Polyunsaturated fatty acids also significantly reduced positive symptoms (P = .01), negative symptoms (P = .02), and general symptoms (P = .01) and improved functioning (P = .002) compared with placebo. The incidence of adverse effects did not differ between the treatment groups.
CONCLUSIONS:
Long-chain omega-3 PUFAs reduce the risk of progression to psychotic disorder and may offer a safe and efficacious strategy for indicated prevention in young people with subthreshold psychotic states.
PMID: 20124114
