תרופות פסיכיאטריות: מאזן הגן עדן-גיהינום (חלק ד'):
אם כל התרופות ייזרקו לימים,
יהיה לנו טוב, אבל רע לדגים
- ד"ר אוליבר ונדל הולמס-
אם לא קראתם את שלושת החלקים הראשונים של סדרה זו, אני ממליץ שתעשו כן כעת: נא פנו לחלק א', לחלק ב', לחלק ג'
האדם אינו מסוגל באמת לדעת לאיזה צד נוטים המאזניים השוקלים את מאזן הגן עדן-גיהינום של התרופות הפסיכיאטריות. רק א-לוהים יודע, וגם אם הייתי שומע ממנו ישירות את תוצאות השקילה הזו , לא הייתי יכול לנבא מראש מה יהיו התוצאות של נטילת תרופה על ידי המטופל היושב לפניי היום. ישנם אנשים המפיקים תועלת מתרופות אלו בטווח הקצר ובטווח הארוך, וישנם כאלה שהתרופות הללו מצילות את חייהם, פשוטו כמשמעו. לעומתם, ישנם אנשים שהתרופות מזיקות להם מאוד, ואפילו גורמות להם להתאבד.
הספרות העוסקת בתועלת/עלות של תרופות אלו היא עצומה בממדיה, ואיני מתיימר לסכם אותה בצורה מושלמת. אף אל פי כן, והיות שהציבור נוטה לפעול בצורה עיוורת על פי הוראות הפסיכיאטרים, אצטט כעת ממספר מחקרים על מנת לאזן את התמונה הוורודה מדי של גרסת הפסיכיאטריה.
- "מחקרים חדשים מראים שהשימוש בנוגדי דיכאון עבור מצבי דיכאון קלים יחסית, אינו יעיל יותר מאשר נטילת תרופת דמה, וגם אצל פציינטים עם דיכאון חמור, ההבדלים הם קטנים יחסית1."
- "בהפרעות המאופיינות בחרדה, השימוש בנוגדי דיכאון יחד עם פסיכותרפיה הניב תוצאות גרועות יותר מאשר הטיפול בפסיכותרפיה בלבד... ניתן לסכם, שטיפול תרופתי בדיכאון אינו מספק פתרון לרוב רובן של תקופות הדיכאון, ועלול להשאיר תופעות לוואי2."
- "הטיפול בנוגדי דיכאון עלול לגרום למַניה אצל אינדיבידואלים פגיעים... הסיכון הגדול ביותר נמצא בקרב ילדים בגילאי 10 עד 14 שנים3". [כמה אנשים עם הפרעה דו-קוטבית (מניה-דפרסיה) סובלים, ויסבלו כל החיים, כתוצאה מנטילת נוגדי- דיכאון? כמה אנשים שנעזרו בתרופות אלו, אני צריך לשים בצד ה"גן עדן" של המאזניים, כדי לאזן ילד אחד שקיבל "תרופה" כזו שלא כדין וחלה בדו-קוטביות?]
- להזכירכם: לתרופות מסוג SSRI (פרוזק, ציפרלקס, זולופט, פקסיל ועוד) חייבת להיות נלווית אזהרה בנוגע לכך שהן עלולות לגרום למחשבות אובדניות. ישנם דיווחים על התאבדויות שקרו, לאחר שאנשים התחילו ליטול תרופות אלו לטיפול במצבים קלים. אתם מוזמנים לצפות בסרטון.
- "השימוש בתרופות הרגעה מסוג בנזודיאזפינים (קלונקס, וליום, קסנקס, ואבן ועוד רבים) מתקשר לעלייה בסיכון לחלות במחלת אלצהיימר4.
- "נתונים שעלו מהמעקב אחרי חולי סכיזופרניה במשך 20 שנה, הראו ש"אצל סכיזופרנים שלא קיבלו תרופות אנטי-פסיכוטיות, התגלתה פחות פעילות פסיכוטית מאשר אצל אלה שטופלו בתרופות אלו5.
- מחקר נוסף השווה את הסיכון להופעת התקפים פסיכוטיים לאחר ההתקף הראשון, אצל פציינטים שקיבלו תרופות אנטי-פסיכוטיות. חלק הורדו בהדרגה מהתרופות, וחלק המשיכו ליטול אותן. נמצא שהפציינטים שהורדו מהתרופות, קיבלו מחצית ממספר ההתקפים החוזרים שקיבלו אלו שהמשיכו ליטול אותן למשך זמן ממושך6.
- מחקר7 משנת 1964 משמש עד היום כראיה לכך שתרופות אנטי-פסיכוטיות עובדות יפה. במחקר על 344 פציינטים בתשעה בתי חולים, נמצא שבתום 6 שבועות, השתפר מאוד מצבם של 75% ממקבלי התרופות, לעומת השיפור שחל במצבם של 23% ממקבלי פלסבו. אמנם, להפתעתם של החוקרים, לאחר 3 שנים, "אשפוזים חוזרים היו שכיחים פחות בקרב אלה שקיבלו פלסבו8."
- "עבודה זה סוקרת את כל מחקרי התוצאות אצל פציינטים עם הפרעות נפשיות, בתקופה שלפני הרחבת השימוש בנוגדי דיכאון, במייצבי מצב הרוח ובסמי הרגעה (מונח הכולל תרופות אנטי-פסיכוטיות). המטרה היא לספק ראיות בנוגע ליעילותם של טיפולים תרופתיים מודרניים בשינוי של תוצאות בטווח הארוך של הפרעות נפשיות... סיכום: הסקר אינו מספק תמיכה לאמונה שלפיה טיפולים תרופתיים גרמו לשיפור לטווח הארוך בקרב פציינטים עם הפרעות נפשיות9."
נסכם את המאמר במילותיו של רוברט ויטקר10:
ובכן, מאזן הראיות מראה שנוגדי-פסיכוזה, בטווח הארוך, מגבירים את הסבירות לכך שאדם יחלה בצורה כרונית. תוצאה זו הופכת לבעייתית יותר, כאשר לוקחים בחשבון שהתרופות גם גורמות לטווח רחב של תופעות לוואי: פרקינסוניזם, טרדיב דיסקינזיה, השמנה, חוסר תפקוד מיני, סוכרת, דליפת חלב מהשדיים, עיוותים ומוות מוקדם. כאשר מביאים כל זאת בחשבון, קשה לסכם ולומר שלתרופות אלו ישנו מאזן ניטרלי. במקום זאת, תיעוד המחקר מראה שנגרם נזק, ותיעוד זה עקבית במשך 50 שנה.
תרופות פסיכיאטריות נחוצות במקרים חמורים, אולם בכל זאת, נדרשים הפסיכיאטרים לגלות זהירות רבה יותר בנוגע למתן תרופות אלו במקרים פחות חמורים, וגם במקרים חמורים, עליהם לשקול הורדה מהתרופות, לפני שהן יגרמו לשינויים בלתי הפיכים בפעילות המוח ולהתמכרות.
לשאלות ולקיעת תור לייעוץ בנושא הטיפול הטבעי בהפרעות נפשיות ופסיכיאטריות
למאמרים נוספים בנושא הטיפול הטבעי