ב-17 לפברואר 2021, פרסם JAMA מחקר על אודות השימוש בוויטמין D לקוביד-19. המחקר פורסם ברשתות החברתיות על ידי רופאים, כדי להעיד על הוכחה לכך שוויטמין D אינו מועיל כטיפול במחלה זו. הבה נבחן מחקר זה ואת מסקנתו: "הממצאים אינם תומכים בשימוש במינון גבוה של ויטמין D3 לטיפול בקוביד-19 בינוני עד חמור".
מה אומר לנו מחקר זה?
קודם כול, מבנה המחקר: מנה אחת של 200,000 יחב"ל (יחידות בינלאומיות) של ויטמין D ניתנה ל-240 חולים מאושפזים. נקודת הסיום העיקרית הייתה מספר הימים עד לשחרורם של החולים מבית החולים, ונקודות המשנה היו הכניסה למתקני חירום, הצורך בהנשמה מכנית ותמותה. המסקנה הייתה כי טיפול זה, בהשוואה לפלצבו, "לא הקטין משמעותית את משך השהות בבית החולים".
למעשה, היה הבדל במספר ימי האשפוז. משך השהייה באשפוז של קבוצת הטיפול בוויטמין D היה 10-4 ימים, ואילו האנשים מקבוצת הפלצבו שהו 13-5 ימים באשפוז. עיניי רואות כאן הבדל בקצה הגבוה ובקצה התחתון. מילת המפתח היא "משמעותית", שהיא מושג סטטיסטי שלא ממש קשור לחוויות המטופלים. בעיניי, זה יהיה משמעותי לצאת מבית החולים שלושה ימים או אפילו יום אחד מוקדם יותר בעקבות טיפול כלשהו. זה גם היה משמעותי בעיניי אם הייתי אחד מ-5% מהאנשים שלא נכנסו לטיפול נמרץ בגלל ויטמין D, או אחד מתוך 7% מאלה שלא נזקקו להנשמה מכנית בגלל הוויטמין.
ברמה קצת יותר טכנית, חוסר המשמעות/המובהקות הסטטיסטית נבע מגודל המחקר הקטן. ככל שמחקר הנו קטן יותר, כך ההבדל בתוצאות חייב להיות גדול יותר כדי להגיע ל"מובהקות סטטיסטית". אם אותן תוצאות היו מתקבלות במחקר גדול יותר, הן היו משמעותיות במבחן הסטטיסטיקה. אכן, הניתוח הסטטיסטי של מחקר זה אומר שאנחנו לא יכולים להיות בטוחים לחלוטין שנראה את אותה תועלת בניסוי גדול יותר; אבל כשיש לכם טיפול בטוח לחלוטין, עם סבירות גבוהה לתועלת, למה לסיים את המחקר מוקדם מהמתוכנן, כפי שנעשה, ולמה לא להחיל את הטיפול על אוכלוסיית חולים גדולה יותר? האם כדי לחסוך כסף? החיסכון הכרוך אפילו בקיצור של יום אשפוז אחד יספיק לקנות אלפי מנות של ויטמין D. הסבל שנחסך מאנשים שלא נכנסים למכונת הנשמה, כנראה יהיה משמעותי מאוד עבור אותם אנשים.
אז איך הם יכולים להסיק, כי "הממצאים אינם תומכים בשימוש במינון גבוה של ויטמין D לטיפול בקוביד-19 בינוני עד חמור"?! האם הם לא מבינים שהם גורמים נזק? שקלו את התועלת האפשרית כנגד הסיכון הזניח: "לא היו תופעות לוואי, אך אחד המטופלים הקיא".
מה המחקר לא אומר?
הצהרת הממצאים המצערת תורחב על ידי הרופאים והציבור הרחב כדי להכחיש את העובדה שלוויטמין D יש יתרונות אפילו במניעת קוביד-19, או בהפחתת הסימפטומים של מחלה זו. חשוב לציין שהמחקר כלל לא עסק בנושאים אלו!
הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם בקרב המשתתפים הייתה 20.9 ננוגרם/מ"ל. רמה זו לוקה בחסר בכל קנה מידה! כמה מבין המשתתפים לא היו נזקקים בכלל לאשפוז, אם רמת הוויטמין D שלהם הייתה אופטימלית יותר, והייתה עומדת על 80-40 ננוגרם/מ"ל (שווה ל-200-100 ננומול/ליטר), על ידי נטילת תוספי ויטמין D מדי יום?
ישנן המון ראיות מחקריות התומכות בשימוש בוויטמין D למניעה ולטיפול בקוביד-19. מחברי המחקר של JAMA התייחסו לחלק ניכר ממחקר זה, והראו את הסבירות הביולוגית (כיצד ויטמין D מחזק את המערכת החיסונית ונלחם בזיהום חמור) וגם מחקרים קליניים. אני מפנה אתכם להערות השוליים של המחקר ב-JAMA, ולאתר Orthomolecular News Service, שפרסם כמה וכמה מאמרים על ויטמין D ועל תוספים אחרים הפועלים נגד קוביד-19.
אני מפציר בכולכם לבקש הפניה לבדיקת רמת הוויטמין D שלכם. אם רמת הוויטמין D שלכם היא מתחת ל-30 ng/ml (שווה ל-75 nmol/L), קחו 10,000 יחב"ל ויטמין D ליום במשך חודש, ואז קחו 5,000 יחב"ל למשך 6-4 חודשים נוספים. אם רמת הוויטמין אצלכם היא מעל זה, אך מתחת לאמצע הטווח הרשום בבדיקות, או אם אתם לא רוצים לבצע את הבדיקה, אתם יכולים לקחת 5,000 יחב"ל ויטמין D ליום ללא חשש.
הערה: אני נטורופת, לא רופא, והמאמר לעיל לא נועד לעודד מישהו להימנע מטיפול רפואי רגיל. עם זאת, קחו את הוויטמינים!
דולב ראובן גילמור
