האקדמיה הלאומית למדע מפרסמת דיווחים משתי ועדות, הפועלות תחת פיקוחה: "מועצת המזון והתזונה" ו"הוועדה לתזונת בעלי חיים". הדיווחים מוגשים לציבור בצורת עלונים, והם נחשבים סמכותיים ביותר, ממש המילה האחרונה בעניין תזונת בני האדם ובעלי החיים.
העלון העוסק בצרכים של בני אדם נושא את הכותרת "הקצובה היומית המומלצת", ומציע צריכה יומית של ויטמין C בכמות של 60 מיליגרם ליום עבור בני אדם מבוגרים (בערך מיליגרם אחד לכל קילוגרם משקל גוף).
בעלון השני, הנקרא "הצרכים התזונתיים של חיות מעבדה", ניתן למצוא המלצה מפתיעה בתפריט של קוף, הקרוב אלינו מבין היונקים: "מומלץ לכלול בתפריט שלו 55 מיליגרם של ויטמין C לכל קילוגרם משקל גוף." כמות זו שווה ל-3,830 מיליגרם ליום לאדם המבוגר הממוצע! שני תפריטים מומלצים לחזיר-ים: אחד כולל 42 מ"ג של ויטמין C (לכל קילוגרם משקל גוף), והשני כולל 167 מ"ג. כמויות אלו שוות ל-2,920 מ"ג ול-11,650 מ"ג לבן אדם מבוגר, בהתאמה.
בקיצור, על בסיס השוואת משקלי גוף, ההמלצה של "מועצת המזון והתזונה" לצריכת ויטמין C הנה 60 מ"ג לבן אדם, 3830 מ"ג לקוף, ו-2920 או 11,650 מ"ג לחזיר-ים. ראוי לציין, שהמלצת הוועדה לבעלי החיים דומה להערכתנו את הכמות היומית, שהייתה מיוצרת בכבד האדם, אילו הגולנולקטון אוקסידז, האנזים האחראי לייצור ויטמין C בכבדם של יונקים אחרים, לא היה חסר אצל האדם.
מופלים לרעה?
ההבדל בין ההמלצות לבני האדם ולקופים הוא במכפלה של 55, ובין בני האדם לחזירי-הים במכפלה של 48 או 194! האם הגופים הממשלתיים האלו מקפחים את האנושות לעומת בעלי החיים? לארגונים הפועלים למען זכויות בעלי חיים, המתלוננים תמיד על רמת התחזוקה של חיות מעבדה, ודאי אין כל תלונות בעניין זה.
הלא הגיע הזמן, שיוקם ארגון שיתבע את זכותה של האנושות לקבל כמות מספקת של ויטמין C ?!
מספרו של אירווין סטון: "The Healing Factor: Vitamin C Against Disease", עמ' 53. (1972)
