תזונה לקויה לתאי המוח - האם קיים אבחון כזה? כן וכן. הרופא שלך לא יגיד לך את זה, כי לא מופיע דבר שכזה בספרים שהוא למד מהם בבית הספר לרפואה. הפסיכיאטר שלך לא יאבחן את זה, כי זה לא מופיע בתנ"ך שלו, ה-DSM. (גם הרב שלך לא יאבחן את זה, כי זה לא מופיע בתנ"ך של כולנו.) אבל בספר שלי, התשובה היא: כן וכן. יש כזה דבר.
האדם בנוי מאיברים ורקמות, ואלה בנויים מתאים. כאשר התאים אינם בריאים, הרקמות והאיברים המורכבים מהם אינם בריאים. כידוע, תפקיד הלב הוא להזרים דם לכל מקום בגוף. תפקיד הריאות הוא לנשום אוויר ולהחליף חמצן בדו-תחמוצת הפחמן. כאשר הזנת אחד האיברים האלה לקויה, אנו מבינים שהאיבר יתקשה למלא את תפקידו.
והמוח? תפקידו, כידוע, הוא לחשוב, וגם לנהל עניינים. תקנו אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שנדירים הם המטפלים והמאמרים המתייחסים לעובדה, שאם הזנת המוח לקויה, האדם יתקשה לחשוב, והצורה בה הוא מתנהג ומנהל את חייו, תיפגע מכך. רוב תאי המוח הם תאי עצב, וישנם מיליארדים מהם, משהו בסדר גודל של מספר כוכבי השמים לרוב.
מסתבר שהראשון (אם נתעלם מהשמאנים ומרופאי האליל למיניהם) שהתחיל לטפל בצורה רצינית בבעיות נפשיות בעזרת התזונה, היה ד"ר אברם הופר, חוקר ופסיכיאטר קנדי. עבודתו זכתה לביסוס, כאשר הוא הבחין בכך שעכברים, שניזונו בתפריט דל בוויטמינים, התחילו להתנהג בצורה שכיום אנו קוראים לה פעלתנות יתר, או בעברית רהוטה, היפראקטיביות. בנוסף, פיתח ד"ר הופר תיאוריה, והוכיח את נכונותה, לגבי הטיפול בסכיזופרניה באמצעות תזונה נכונה ונתינת ויטמינים, במיוחד ויטמין B3, יחד עם ויטמין C. ד"ר הופר הניח את היסוד לשיטה מתקדמת בפסיכיאטריה, אשר הכימאי ד"ר לינוס פאולינג, שזכה פעמיים בפרס נובל, כינה בשם "פסיכיאטריה אורתומולקולרית" - פסיכיאטריה המבוססת על אספקת סביבה מולקולרית נכונה לתאי המוח.
איך נוצרת תזונה לקויה של תאי המוח, המסוגלת להשפיע על התנהגותו ורגשותיו של בן האדם הנושא את תאי המוח הללו בגולגולתו? הדבר נעשה בדרכים רבות. וכעת אפרט כאן כמה מהן, שנראות לי השכיחות ביותר:
1. צריכה מוגזמת של פחמימות פשוטות
התהליך בו מופקת רוב האנרגיה בתא, נקרא "מעגל קרבס", שהוא סדרה של שמונה תגובות כימיות, המפיקות אנרגיה מהסוכר, גלוקוז. הביצוע של תהליך זה דורש ויטמינים ומינרלים מסוימים. אם תהיתם פעם מה מאפיין את כל הוויטמינים מסוג B ולמה הם מכונים "B קומפלקס" (וזה נכון גם אם לא תהיתם על כך), אז התשובה על כך היא: כולם מעורבים במעגל קרבס, ובלעדיהם, המעגל לא היה מסתובב ולא היה מפיק אנרגיה. ויטמינים אלה הנם חיוניים לחיים.
גרעין החיטה השלם מורכב מעמילן (endosperm), סובין ונבט. עמילן הוא לא יותר משרשרות מסונפות של סוכר (גלוקוז). קמח לבן הוא עמילן בלבד, לאחר הסרת הסובין והנבט. הטבע יצר את הגרעין בצורה נפלאה, כך שמי שאוכל את הגרעין השלם, יצרוך את הוויטמינים ואת המינרלים הדרושים לו להפקת האנרגיה מהעמילן. כאשר אנו, היצורים החכמים ביותר על פני האדמה, מסירים את הנבט ואת הסובין, מהיכן יוכל מעגל קרבס למצוא את הוויטמינים והמינרלים המשתתפים במעגל? מהמלאים הנמצאים מכבר בגוף. כך נוצרים חסרים ברכיבי תזונה אלה. לכן, הצורך מוצרים מקמח לבן, וכמו כן מוצרים מסוכר לבן לצורותיו השונות, יוצר לעצמו מצב של חסרים תזונתיים, וביניהם "תזונה לקויה לתאי המוח". הביטוי הנפשי ישתנה מאדם לאדם, בטווח תגובות נרחב, החל מעצבנות ואי שקט, עבור בדיכאון והתפרצויות זעם בלתי נשלטות, וכלה בתופעות פסיכיאטריות מגוונות כעין אלה המופיעות בתנ"ך של הפסיכיאטרים.
2. חוסר איזון ברמת הסוכר בדם – היפוגליקמיה תגובתית
צריכת פחמימות פשוטות, כדוגמת צריכת מוצרים מקמח לבן, גורמת לעלייה מהירה של רמת הסוכר בדם ולהפרשת כמות גדולה של אינסולין, שתפקידו הוא להעביר את הסוכר לתוך התאים. כאשר רמת הסוכר עולה במהירות מופרזת, האינסולין מעביר אותו מזרם הדם לתוך התאים במהירות יתר לרמה נמוכה מדי (היפוגליקמיה תגובתית). במצב כזה, החיישנים במוח קולטים מצב מסוכן, היות שאספקה תדירה של גלוקוז למוח הנה חיונית לקיום החיים, ונשלחים איתותי אזהרה. כתוצאה מכך, האדם נכנס ללחץ, ונתון להתפרצויות זעם ("אני יכול להרוג בשביל שוקולד", למשל) ולתופעות אחרות. מתעוררת אצלו התשוקה לפחמימות כדי להעלות אצלו את רמת הסוכר. הוא שוב אוכל פחמימות, והגלגל חוזר על עצמו. בנוסף, כאשר רמת הסוכר נמוכה מדי, הורמוני עקה כמו האדרנלין, מופרשים, והם מגבירים את העצבנות והתפרצויות הזעם.
3. צריכה לא מאוזנת של שומנים
כאן מדובר בדרך כלל על צריכה לא מספקת של חומצות שומן מסוג אומגה-3. אחת מחומצות שומן אלה, המכונה DHA, הנה אחד המרכיבים החשובים ביותר של הממברנות של תאי המוח, והנה חיונית לתפקודם. ה-DHA הוא נוזלי מאוד, ותכונותיו מתאימות לתאים פעילים כמו תאי המוח, אשר משנים באופן תמידי את צורותיהם, כאשר הם מושיטים כעין ידיים ורגליים כדי ליצור קשרים חדשים עם התאים השכנים. מחקרים רבים הצביעו על פנים שונות של הקשר בין חומצות שומן אומגה-3 לבין מצבים נפשיים: דיכאון, כולל דיכאון שלאחר הלידה, תסמונת דו-קוטבית, בעיות קשב וריכוז ועוד. בנוסף, קיים קשר ישיר בין צריכת אומגה-3 לבין יכולות לימודיות שונות. כאשר האדם צורך שמנים בצורה לא מאוזנת מבחינת סוגי השומנים, נוצרות בעיות שניתן לאבחן אותן כסוג של תזונה לקויה לתאי המוח. לנשים בהיריון, מומלץ להקפיד ביותר בעניין נטילת אומגה-3. ה-DHA הנו כל כך חיוני להתפתחותה של מערכת העצבים המרכזית, שראוי להמליץ לכל אישה בהיריון לצרוך תוסף של אומגה-3 בצורת שמן דגים. מחקרים מראים שצעד זה עשוי להשפיע על מנת המשכל של הילד, שנים לאחר מכן.
------------------------------------
ללא ספק, ישנן צורות רבות של "תזונה לקויה לתאי המוח". מטרתי בכתיבת המאמר הזה הייתה לעורר מחשבה ומודעות בעניין. המעוניין להתעמק בנושא מוזמן לרכוש את בספרי באנגלית, Nutrition and Your Child's Soul.
ד"ר דולב גילמור PhD, נטורופת, תרפיה בתזונה, תזונה אורתומולקולרית