תרופות פסיכיאטריות 4

דרגו מאמר זה

(0 הצבעות)

scale for psych

תרופות פסיכיאטריות: מאזן הגן עדן-גיהינום (חלק ד'):

אם כל התרופות ייזרקו לימים,
יהיה לנו טוב, אבל רע לדגים
- ד"ר אוליבר ונדל הולמס-

אם לא קראתם את שלושת החלקים הראשונים של סדרה זו, אני ממליץ שתעשו כן כעת: נא פנו לחלק א', לחלק ב', לחלק ג'

האדם אינו מסוגל באמת לדעת לאיזה צד נוטים המאזניים השוקלים את מאזן הגן עדן-גיהינום של התרופות הפסיכיאטריות. רק א-לוהים יודע, וגם אם הייתי שומע ממנו ישירות את תוצאות השקילה הזו , לא הייתי יכול לנבא מראש מה יהיו התוצאות של נטילת תרופה על ידי המטופל היושב לפניי היום. ישנם אנשים המפיקים תועלת מתרופות אלו בטווח הקצר ובטווח הארוך, וישנם כאלה שהתרופות הללו מצילות את חייהם, פשוטו כמשמעו. לעומתם, ישנם אנשים שהתרופות מזיקות להם מאוד, ואפילו גורמות להם להתאבד.

הספרות העוסקת בתועלת/עלות של תרופות אלו היא עצומה בממדיה, ואיני מתיימר לסכם אותה בצורה מושלמת. אף אל פי כן, והיות שהציבור נוטה לפעול בצורה עיוורת על פי הוראות הפסיכיאטרים, אצטט כעת ממספר מחקרים על מנת לאזן את התמונה הוורודה מדי של גרסת הפסיכיאטריה.

"מחקרים חדשים מראים שהשימוש בנוגדי דיכאון עבור מצבי דיכאון קלים יחסית, אינו יעיל יותר מאשר נטילת תרופת דמה, וגם אצל פציינטים עם דיכאון חמור, ההבדלים הם קטנים יחסית¹."
"בהפרעות המאופיינות בחרדה, השימוש בנוגדי דיכאון יחד עם פסיכותרפיה הניב תוצאות גרועות יותר מאשר הטיפול בפסיכותרפיה בלבד... ניתן לסכם, שטיפול תרופתי בדיכאון אינו מספק פתרון לרוב רובן של תקופות הדיכאון, ועלול להשאיר תופעות לוואי²."
"הטיפול בנוגדי דיכאון עלול לגרום למַניה אצל אינדיבידואלים פגיעים... הסיכון הגדול ביותר נמצא בקרב ילדים בגילאי 10 עד 14 שנים³". [כמה אנשים עם הפרעה דו-קוטבית (מניה-דפרסיה) סובלים, ויסבלו כל החיים, כתוצאה מנטילת נוגדי- דיכאון? כמה אנשים שנעזרו בתרופות אלו, אני צריך לשים בצד ה"גן עדן" של המאזניים, כדי לאזן ילד אחד שקיבל "תרופה" כזו שלא כדין וחלה בדו-קוטביות?]
להזכירכם: לתרופות מסוג SSRI (פרוזק, ציפרלקס, זולופט, פקסיל ועוד) חייבת להיות נלווית אזהרה בנוגע לכך שהן עלולות לגרום למחשבות אובדניות. ישנם דיווחים על התאבדויות שקרו, לאחר שאנשים התחילו ליטול תרופות אלו לטיפול במצבים קלים. אתם מוזמנים לצפות בסרטון.
"השימוש בתרופות הרגעה מסוג בנזודיאזפינים (קלונקס, וליום, קסנקס, ואבן ועוד רבים) מתקשר לעלייה בסיכון לחלות במחלת אלצהיימר⁴.
"נתונים שעלו מהמעקב אחרי חולי סכיזופרניה במשך 20 שנה, הראו ש"אצל סכיזופרנים שלא קיבלו תרופות אנטי-פסיכוטיות, התגלתה פחות פעילות פסיכוטית מאשר אצל אלה שטופלו בתרופות אלו⁵.
מחקר נוסף השווה את הסיכון להופעת התקפים פסיכוטיים לאחר ההתקף הראשון, אצל פציינטים שקיבלו תרופות אנטי-פסיכוטיות. חלק הורדו בהדרגה מהתרופות, וחלק המשיכו ליטול אותן. נמצא שהפציינטים שהורדו מהתרופות, קיבלו מחצית ממספר ההתקפים החוזרים שקיבלו אלו שהמשיכו ליטול אותן למשך זמן ממושך⁶.
מחקר⁷ משנת 1964 משמש עד היום כראיה לכך שתרופות אנטי-פסיכוטיות עובדות יפה. במחקר על 344 פציינטים בתשעה בתי חולים, נמצא שבתום 6 שבועות, השתפר מאוד מצבם של 75% ממקבלי התרופות, לעומת השיפור שחל במצבם של 23% ממקבלי פלסבו. אמנם, להפתעתם של החוקרים, לאחר 3 שנים, "אשפוזים חוזרים היו שכיחים פחות בקרב אלה שקיבלו פלסבו⁸."
"עבודה זה סוקרת את כל מחקרי התוצאות אצל פציינטים עם הפרעות נפשיות, בתקופה שלפני הרחבת השימוש בנוגדי דיכאון, במייצבי מצב הרוח ובסמי הרגעה (מונח הכולל תרופות אנטי-פסיכוטיות). המטרה היא לספק ראיות בנוגע ליעילותם של טיפולים תרופתיים מודרניים בשינוי של תוצאות בטווח הארוך של הפרעות נפשיות... סיכום: הסקר אינו מספק תמיכה לאמונה שלפיה טיפולים תרופתיים גרמו לשיפור לטווח הארוך בקרב פציינטים עם הפרעות נפשיות⁹."

נסכם את המאמר במילותיו של רוברט ויטקר¹⁰:

ובכן, מאזן הראיות מראה שנוגדי-פסיכוזה, בטווח הארוך, מגבירים את הסבירות לכך שאדם יחלה בצורה כרונית. תוצאה זו הופכת לבעייתית יותר, כאשר לוקחים בחשבון שהתרופות גם גורמות לטווח רחב של תופעות לוואי: פרקינסוניזם, טרדיב דיסקינזיה, השמנה, חוסר תפקוד מיני, סוכרת, דליפת חלב מהשדיים, עיוותים ומוות מוקדם. כאשר מביאים כל זאת בחשבון, קשה לסכם ולומר שלתרופות אלו ישנו מאזן ניטרלי. במקום זאת, תיעוד המחקר מראה שנגרם נזק, ותיעוד זה עקבית במשך 50 שנה.

תרופות פסיכיאטריות נחוצות במקרים חמורים, אולם בכל זאת, נדרשים הפסיכיאטרים לגלות זהירות רבה יותר בנוגע למתן תרופות אלו במקרים פחות חמורים, וגם במקרים חמורים, עליהם לשקול הורדה מהתרופות, לפני שהן יגרמו לשינויים בלתי הפיכים בפעילות המוח ולהתמכרות.

לשאלות ולקיעת תור לייעוץ בנושא הטיפול הטבעי בהפרעות נפשיות ופסיכיאטריות

למאמרים נוספים בנושא הטיפול הטבעי

¹Kirsch I, Deacon BJ, Huedo-Medina TB, et al. Initial severity and antidepressant benefits: a meta-analysis of data submitted to the Food and Drug Administration. PLoS Med. 2008;5:e4. PMID: 1830940

²Fava G. Long-term treatment with antidepressant drugs: The spectacular achievements of propaganda. Dept of Psychiatry, U of Bologna, Italy. 2002. Editorial.

³Martin et al. Age Effects on Antidepressant-Induced Manic Conversion. Arch Pediatr Adolesc Med. 2004 Aug; 158(8):773-80. PMID: 15289250.

⁴Billioti et al. Benzodiazepine use and risk of Alzheimer's disease: case-control study. BMJ/ 2014 Sep 9;349. PMID: 25208536.

⁵Harrow M, Jobe TH, Faull RN. Does treatment of schizophrenia with antipsychotic medications eliminate or reduce psychosis? A 20-year multi-follow-up study. Psychol Med. 2014 Oct;44(14):3007. PMID: 25066797

⁶Wunderlink L, et al. Recovery in remitted first-episode psychosis at 7 years of follow-up of an early dose reduction/discontinuation or maintenance treatment strategy: long-term follow-up of a 2-year randomized clinical trial. JAMA Psychiatry. 2013 Sep;70(9)/ PMID: 23824214

⁷Cole J, Klerman G, Goldberg S. The National Institute of Mental Health Psychopharmacology Service Center Collaborative Study Group. Phenothiazine treatment in acute schizophrenia. Arch Gen Psychiatry 1964;10:246–61.

⁸Schooler N, Goldberg S, Boothe H, Cole J. One year after discharge: community adjustment of schizophrenic patients. Am J Psychiatry 1967;123:986–95.

⁹Mulder RT, Frampton CM. Outcome of mood disorders before psychopharmacology. Aust N Z J Psychiatry. 2014 Mar;48(3):224-36. PMID: 24285565

¹⁰Whitaker, R. The case against antipsychotic drugs: a 50 record of doing more harm than good. Medical Hypothesis 2004 62, 5-13. http://psychrights.org/research/digest/Chronicity/50yearecord.pdf. PMID: 14728997

תגובות

גופיפי לואי

הגעתי לדולב לאחר שאובחנתי כחולה באחת מהמחלות הניווניות של המוח. יש המכנים מחלה זו בשם מחלת גופיפי לואי, ויש אחרים שאינם מוכנים לחתום על אבחנה זו, אבל הגדרת המחלה בשם פחות חשובה.

הפגיעה המוחית גרמה גם לפגיעה קוגניטיבית מסוימת וגם להפרעת תנועה קלה (בעיקר איטיות). התרופות שקיבלתי מהרופאה רק החמירו את מצבי, ולכן מהר מאד הפסקתי לקחת אותן. הגעתי לדולב די נואש.

דולב, באכפתיות רבה, בסבלנות ובמקצועיות הציע לי מספר תוספי מזון. היום, אני כמעט שנה אחרי האבחון, ומצבי, לא רק שלא הידרדר, אלא הוטב. אני פחות מבולבל, מתפקד ועושה כמיטב יכולתי לחזור לשגרת חיים רגילה.

ברור לי שאין "הוקוס פוקוס" - ברור שהמחלה עדיין מקננת בי. אך לשמחתי, בעזרת דולב, מצאתי דרך לחיות איתה בשלום, ובעיקר לחיות את חיי בצורה מכובדת. נראה לי שבשלב זה הצלחתי להחזיר לעצמי את יכולתי לשלוט על חיי. בתקווה שיכולת זו תישאר לאורך זמן. תודה לך דולב.

תרופות פסיכיאטריות 4

תגובות

במה אוכל לעזור לך?