התמחות היא לדעת יותר ויותר על פחות ופחות, עד שאתה יודע הכול על כלום,
והכללה היא לדעת פחות ופחות על יותר ויותר, עד שאתה לא יודע כלום על הכול.
כיום, כאשר אנו מבורכים בריבוי ידע בכל תחומי החיים, אדם יכול לעסוק כל חייו בכל נושא צר שהוא בתחום הרפואה. כמיליון מאמרים מדעיים בשנה מתפרסמים בספרייה הרפואית הלאומית, המדהימה והחינמית, של ארצות הברית. אני נפעם מכך שיש לי את האפשרות למצוא תוך שניות, מחקרים על כל נושא, בזמן שאני יושב במשרדי הצנוע במבוא מודיעים. לפני הקמת אתר האינטרנט של ספרייה זו, מי שנזקק למאמרים רפואיים, נדרש ללכת לספרייה רפואית באוניברסיטה ולהשקיע שעות רק כדי למצוא את החומר הרלוונטי עבורו, וגם שם לא ניתן היה למצוא את כל מה שיש כיום בספרייה האינטרנטית.
ההיקף העצום של הידע הרפואי הקיים כיום, גורם לכך שכל רופא מתמחה בתחום מסוים אחד. כך נוצרו אנדוקרינולוגים, קרדיולוגים, אורולוגים, ועוד "לוגים" רבים אחרים. גם כך, קשה לכל אחד לעקוב אחר החדשות בתחומו. למשל, אנדוקרינולוג - מומחה למערכות ההורמונים בגוף - צריך להתמודד עם 38,262 עבודות מדעיות, המזכירות את המילה "הורמון", שהועלו לספרייה הנ"ל בשנת 2012 בלבד! ואם הוא מסנן את התוצאות כדי לקרוא רק את מה שנכתב על אינסולין, הוא ימצא שיעלו בפניו 4,697 עבודות עם המילה "אינסולין" בכותרתן.
מצד אחד, טוב לדעת שיש רופא שמשקיע את כל כולו בבעיה הספציפית שלך. מצד שני, הכול קשור לכול, ולכן לעתים קרובות, ייתכן מאוד שבעיה שמופיעה באיבר אחד או במערכת פיזיולוגית אחת, מקורה במקום אחר.
הצורך בייעוץ נטורופתי
לעניות דעת, זאת אחת הסיבות לכך שבכל מקרה רפואי כדאי לקבל ייעוץ נטורופתי יחד עם ייעוץ של רופא. אנו, הנטורופתים, רואים את הדברים מנקודת מבט שונה, רחבה יותר. לא פעם נשאלתי איך אני יכול לטפל במגוון רחב כל כך של מחלות, ואפילו לקבל מטופלים במחלה שלא טיפלתי בה מעולם. התשובה הקלסית של הנטורופתים היא, שאנו לא מטפלים במחלה אלא בבן אדם עצמו.
עבורי, זוהי תשובה נכונה, אך כללית מדי. כל נטורופת "מטפל בבן אדם" בדרך המיוחדת לו, לפי הכשרתו, לפי הכלים שהוא התמחה בשימוש בהם ולפי השקפת עולמו. המילה "הוליסטי" נועדה לבטא את המושג הזה: ברוב המקרים, צריך להתחשב לא רק במקומם של הכאב או של המחלה, אלא גם לחפש את המקור בפיזיולוגיה ו/או בנפש.
הטיפול במיטוכונריה
מיטוכונדריה הם אברונים קטנים המצויים בכל תא בגוף, פרט לתאי הדם האדומים, ובתוכם נוצר מטבע האנרגיה של החיים, אדנוסזין טריפוספט (ATP). מולקולה זו אחראית כמעט על כל מה שקורה בביוכימיה. ישנם כמה תהליכים הקשורים ליצירת ATP, וכמה וכמה גורמים המסוגלים לשפר אותם או לפגוע בהם. תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ושל התהליכים המתרחשים בהם, אחראי באופן חלקי או מלא למחלות רבות: פרקינסון, אי ספיקת הלב, עייפות כרונית, מחלות של השרירים ושל מערכת העצבים, דמנציה ועוד. ניתן בקלות לשער שאם המיטוכונדריה וייצור אנרגיית החיים אינם מתפקדים באופן מקסימלי, עלולים להתרחש בגוף כל הדברים שאיננו מעוניינים בהם.
ויטמינים ומינרלים רבים הנם חיוניים לתהליכי ייצור ATP במיטוכונדריה. בחירת המזונות והתכשירים המכילים רכיבים אלו, כדי לשפר את תפקוד המיטוכונדריה, נעשית על פי אבחון כללי. היות שמחסור בכל אחד מחומרים אלו גורם לסימפטומים שונים בגוף, ניתן לאבחן מחסורים על ידי שילובים של סימפטומים. אחד התהליכים במיטוכונדריה, הוא מעגל קרבס, הזקוק לכל ויטמיני B (בגלל זה, הם מכונים "B קומפלקס"), לאבץ, למגנזיום ועוד. מעגל קרבס מפיק ATP מגלוקוז, וגם מניע שלב נוסף של ייצור אנרגיה, הנקראת מעבר האלקטרונים, תהליך המפיק עוד הרבה ATP. בין המשתתפים במעבר האלקטרונים ניתן למצוא את הקו-אנזים Q10 ואת ויטמין B2. כדי שייכנסו שומנים למיטוכונדריה, אנו זקוקים לחומצה האמינית, קרניטין, וכדי להגן על כל המפעל הזה, אנו זקוקים לאספקה נאותה של נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) שונים, כמו הוויטמינים C ו-E.
מה הקשר בין כל הסיפור הזה על המיטוכונדריה, לבין נושא ההתמחות הרפואית עליו דיברנו בתחילת המאמר והגישה הכללית יותר של נטורופת המטפל במגוון רחב של מצבים? הגישה שלי כנטורופת כוללת חיפוש אחר חסרים תזונתיים הפוגעים בתפקוד הכללי של הגוף, כגון אלו הפוגעים בתפקוד המיטוכונדריה. בעצם, ניתן לומר שמי שמטפל במיטוכונדריה, הוא מיטוכונדרולוג. ניקח את זה עוד צעד קדימה ובאופן כללי יותר, ונאמר שמי שמסתכל מעבר לאיברים או למערכת ספציפיים ומנסה לגלות את המקור של בעיה רפואית בתפקוד התא, הוא תַאולוג (cellologist). גישה כזו היא הגיונית ביותר, היות שהמשותף בין כל התאים השונים, רב יותר מהשוני הקיים ביניהם. אם נטפל בצורה נכונה בסוג תא אחד באמצעות תזונה נכונה ומתן תוספים הממלאים חסרים תזונתיים, ההשפעה על כל תאי הגוף, ועקב כך על הבריאות הכללית של האדם המורכב מתאים אלו, תהיה חיובית.
סיכום: נדרש יותר שיתוף פעולה מצד הרופאים
ראינו שקיים צורך גם בהתמחות רפואית וגם בגישה הוליסטית כאשר אדם זקוק לטיפול. בגלל זה, אנו זקוקים יותר לשיתוף בין רופאים לבין נטורופתים ומטפלים אחרים בתחומי הרפואה הטבעית. שאל אותי פעם פסיכיאטר, איזה מטופלים כדאי שהוא יפנה אליי. אמרתי לו בכנות, שמן הראוי שיהיה לי חדר לידו, וכל מי שיוצא מדלתו, ייכנס ישר לדלתי. כך צריך להיות היחס בין הרפואה הרגילה לבין הרפואה הטבעית.
ד"ר דולב גילמור PhD, נטורופת
