איפה גבול המוח?
איפה גבול המוח - לא גבול השכל או התודעה הכמעט בלתי מוגבלים, אלא גבול המוח הפיזי. ברור שזה לא רק שני הקילוגרמים של חומר ספוגי בראש, כי חוט השדרה הוא המשך זנבי שלו וחלק בלתי נפרד ממנו. שניהם ביחד מהווים את המוח הראשון.
לפני כמה עשורים, התחילו לדבר על "המוח השני", השוכן במערכת העיכול. נמצאו שם נוירונים (תאי עצב) בכמויות, בדיוק כמו במוח. נוירונים אלו התחלקו מאותם תאים עובריים כמו תאי המוח בראש, והם האחים התאומים שלהם. היות שנוירונים אלו קשורים למוח הראשון ישירות ודרך העצב התועה (vagus), והם מייצרים אותם חומרים, כדוגמת נוירוטרנסמיטרים, והיות שקיים איתות דו-צדדי בינם לבין המוח הראשון, ניתן ליצור קונצפציה, שכולם – המוח, חוט השדרה והנוירונים במערכת העיכול – הם יחידה אחת.
כיום כבר מדברים על הרחבה נוספת של המוח:
המיקרוביום (Microbiome)
המחקר בתחום החדש יחסית, של חשיבות ה"מיקרוביום", הולך ומתעצם. מונח זה מתאר את כלל אוכלוסיות המיקרובים – במיוחד את החיידקים, הגנים שלהם ופירות ייצורם, השוכנים בקרבנו. מדובר במיוחד על המיקרוביום הנמצא במערכת העיכול, אבל המיקרוביום נמצא גם על שטחי העור, על הריאות ובכל הריריות בגוף. התחלנו להיות מודעים לקיומם של החיידקים בגוף מאז המצאת המיקרוסקופ, אבל אז לא היינו מודעים עדיין לעוצמת השפעתם עלינו. הם מתקשרים באופן דו-צדדי עם המוח המורחב שלנו ועם המערכות ההורמונלית והחיסונית, בדרכים שמתגלות באמצעות המחקרים הרבים המבוצעים על ידי צוותים ברחבי העולם. חלק ממחקרים אלו ממומנים על ידי מוסדות הבריאות הלאומיים של אמריקאי (NIH), שחנכו את "פרויקט המיקרוביום" בשנת 2008.
מיקרוביום בריא הנו נחוץ לתפקוד בריא של המוח. עכברים שטופחו להיוולד ללא חיידקים במעי, היו שונים מעכברים רגילים, בריכוזים של נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין, גאבא ודופאמין. התנהגותם הייתה עצבנית וחרדתית. לאחר שיקום אוכלוסיית החיידקים בשלב מוקדם בחייהם של העכברים, התנהגותם חזרה להיות תקינה. חשוב לזכור את זה כאשר תינוק נולד בניתוח קיסרי - תהליך שמונע ממנו להיחשף למיקרוביום השוכן בתעלת הלידה. טיפול נכון במיקרוביום יכול להשפיע מאוד על הילד, גם פיזית וגם נפשית. על זה נשוחח בפעם אחרת, אבל אציין מחקר אחד בנושא. המיקרוביום של תינוק שנולד בלידה טבעית, דומה לזה של מערכת העיכול של האימא, לעומת זה של תינוק שנולד בניתוח, הדומה למיקרוביום השוכן על העור שלה והעשיר בחיידקים פחות יעילים או מזיקים, כמו סוגי סטפילוקוקוס.
הקשר בין המיקרוביום למוח חשוב והדוק כל כך, עד שיש כאלה המכנים אותו "המוח השלישי". המשקל הכולל של המיקרוביום יכול להגיע לשני קילוגרמים או יותר - בערך כמו משקלו של המוח בראש. האינטראקציה בינו לבין כל מערכות הגוף חשובה כל כך, עד שיש כאלה המחשיבים אותו לאיבר בפני עצמו. לא משנה איך נקרא לזה - העיקר שניקח את המיקרוביום בחשבון כמעט בכל תכנית טיפולית.
הטיפול במיקרוביום מורכב מהמלצות תזונתיות, תוספים כמו פרוביוטיקה ואנזימי עיכול ושיטות אחרות. לא ניכנס כאן לעובי הקורה בנדון, אבל אצטט כמה מחקרים מתוך מאות, אם לא מתוך אלפים, כדי להדגיש את חשיבות הטיפול הזה.
לקט ממצאי מחקר מעניינים על המיקרוביום
- עכברים שהוזנו בפרוביוטיקה, היו בעלי רמות נמוכות יותר של הורמון העקה, קורטיקוסטרון, בהשוואה לעכברים אחרים, והם היו בעלי התנהגות רגועה יותר, עם פחות סימנים של חרדה ודיכאון1.
- במעיים של תינוקות שקיבלו פורמולה בתוספת פרוביוטיקה (חומרים שמזינים את החיידקים הטובים), נמצא ריבוי של ביפידובקטריה (חיידקים טובים), ונמצאו פחות חיידקים פתולוגיים2.
- פרוביוטיקה שיפרה את השלמות של דופן המעי, וגרמה לריבוי של חומרים נוגדי דלקת ולהפחתה ברמות של חומרים דלקתיים3.
- הפרעות בבריאות המיקרוביום קשורות לסיכון לחלות במחלת אלצהיימר ובמחלות נוירולוגיות אחרות4.
- נמצא זן של ביפידובקטריה שמייצר כמות גדולה של גאבא - נוירוטרנסמיטר שמאזן ומרגיע פעילות מוחית ועשוי לטפל בחרדות ובמחשבות רצות5. כמו כן, במחקרים אחרים נמצאו חיידקים המייצרים סרוטונין ונוירוטרנסמיטרים נוספים.
- כאשר הושתלה צואה מאדם שמן בעכברים רזים, הם השמינו. לאחר מכן, לאחר השתלת צואה מאדם רזה, הם חזרו והרזו.
- נשים שצרכו יוגורט עשיר בפרוביוטיקה, הגיבו לתמונות של אנשים כועסים או פוחדים, בצורה מתונה יותר מנשים שצרכו יוגורט בלי פרוביוטיקה, לפי מדידת הפעילות המוחית באזורים הקשורים לרגשות וקוגניטיביות. אצלן, המאזן בין פעילות רגשית ושכלית נטה לצד השכלי יותר6.
נסיים עם סיכום הנושא משנת 2011:
הבנת הקשר ההדוק בין המוח ומערכת העיכול, לא רק מבחינת תפקוד העיכול אלא גם במצבי רגשות ובהגעה להחלטות אינטואיטיביות, טמונה בשפה שלנו. לאחרונה, גילו תובנות חדשות מערכת תקשורת דו-כיוונית מורכבת, המשפיעה על מצבי רוח, על מוטיבציה ועל תפקוד קוגניטיבי. הפרעות במערכת זו מעורבות בטווח רחב של מצבי אי-בריאות, וביניהם דלקות במערכת העיכול, השמנת יתר והפרעות אכילה7.
אם אתם סובלים מהפרעות במערכת העיכול,
או אם משהו במאמר זה עורר בכם את המחשבה שאולי נושא זה שייך לכם,
אז התקשרו אליי מיד, כדי שאוכל להדריך אתכם במציאת פתרון
שיקל על סבלכם וישפר את איכות חייכם.
-----------------------------------------------------------------------------------
1Bravo, et al. Ingestion of Lactobacillus strain Regulates Emotional Behavior and Central GABA Receptor Expression in a mouse via the Vagus Nerve. Proc. Natl. Acad. Sci. USA. 2011. Pmed: 21876150
2Kapiki A, Costalos C, Oikonomidou C, Triantafyllidou A, Loukatou E, Pertrohilou V. The effect of a fructo-oligosaccharide supplemented formula on gut flora of preterm infants. Early Hum Dev. 2007;83:335–9. [PubMed]
3Martin CR, Walker WA. Probiotics: role in pathophysiology and prevention in necrotizing enterocolitis. Semin Perinatol. 2008;32:127–37. [PubMed]
4Hill et. Al. The gastrointestinal tract microbiome and potential link to Alzheimer's disease. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3983497/
5American Society for Microbiology (2012) http://www.sciencedaily.com/releases/2012/06/120617142536.htm
6Tillisch, et al. Consumption of fermented milk product with probiotic modulates brain activity. Gastroenterology, 2013 Jun;144(7):1394-401. PMID: 23474283.
7Mayer EA. Gut feelings: the emerging biology of gut-brain communication. Nt Rev Neurosci, 2011. PMID: 21750565
