בגילאי 25-15, תהיתי על מהות הקשר בין הגוף לנפש. גם כשהבנתי מגיל צעיר שיש חיים אחרי המוות ושיש גלגולי נשמה ודברים כאלה, לא הבנתי את מהות הקשר או את ההשפעה הדו-צדדית הקיימת בין הגוף לבין המודעות שלנו - או אם תרצו, הנפש או הנשמה שלנו.
ה"הארה" הראשונה שלי הייתה כתוצאה מקריאת ספרו של דיפק צ'ופרה, Quantum Healing. קראתי את הספר לפני כארבעים שנה (וואו, זה מזכיר לי שבעוד כמה עשרות שנים אני עשוי לפגוש פנים אל פנים את החיים אחרי המוות המדוברים!), ולכן אינני זוכר את כל הפרטים המשכנעים שנתקלתי בהם, אבל פתאום הבנתי: הגוף משפיע על הנפש, והנפש משפיעה על הגוף באופן מוחלט ותמידי.
הספר השני שהשפיע אליי ביותר, היה הספר Molecules of Emotion של קנדיס פרת. מתברר שישנן אין-ספור מולקולות קטנות, הזורמות בכל מקום בגוף, בתיאום מוחלט עם המצב הנפשי שלנו, כאילו שהן ההתגשמות של אותם מחשבות ורגשות שמשתנים בכל רגע. יחד איתם, משתנים הפרשת ההורמונים, ביטוי הגנים והתפקוד של כל איבר פיזי.
הגוף מורכב ממולקולות. על כך מבוססת הגישה האורתומולקולרית: השימוש במולקולות טבעיות, כמו ויטמינים, מינרלים חלבונים ושומנים, כדי לאזן ולשפר את התפקוד הפיזי של האדם באמצעות הביוכימיה. התפקוד הפיזי משפיע בתורו על הנפש, כמו שהנפש משפיעה על התפקוד הפיזי.
זאת ועוד: כאשר מסתכלים מעבר למבט הביוכימי של מולקולות ואטומים, ורואים את העולם מנקודת המבט של הפיזיקה, מתברר שבסופו של דבר, הכול אנרגיה. לעניות דעתי, למדנו מאלברט אינשטיין שגם העולם הפיזי אינו יותר מאשר אנרגיה מוגשמת. האטום מורכב מגרעין ומאלקטרונים, ויחסית לגודל הגרעין, האלקטרונים מסתובבים בחלל גדול מאוד, ויוצא מכך שכמעט כל החלל של האטום הוא ריק. כמעט ואין ממשות באטום, ולכן כמעט אין ממשות ביקום כולו - רק אנרגיה או ריק. למאמינים באלוקים, הריק אינו ריק, אלא מודעות. המודעות שלנו היא חלק מאלוקים, כפי שניתן ללמוד מהפסוק: "נר ה' נשמת אדם".
התבוננות על כך חייבת להוביל אותנו למסקנות על הקשר בין הנפש – לענייננו: המודעות, הרגשות והמחשבות – לבין מצב בריאותנו. ניתן להגיע למסקנה, שהמקור של כמעט כל מחלה הוא במחשבות וברגשות. אם נחזיק בתבנית מחשבתית או רגשית שלילית לאורך זמן, הפיזיולוגיה הנוצרת מכך עלולה להוביל לתופעה חולנית. יוצא מכך, שבכוחו של שינוי תודעתי לרפא כל מחלה.
אני מסכים במידה מסוימת עם קביעה זו, אך לא לגמרי. באותה מידה שניתן לומר שהמקור של מחלות רבות הוא בצד הנפשי, ניתן גם לומר שהמקור של כמעט כל מחלה הוא בחוסרים תזונתיים ו/או ברעלנים הסביבתיים, שלהם אנו חשופים כיום יותר מאשר אי פעם בעבר. נכון להתייחס גם לגוף וגם לנפש של כל מטופל. הדבר מרתק!
