להלן סיכום מאמר1 שהופיע ב-British Medical Journal, ב-29 לספטמבר, 2015.
סקירה מחדש של ההמלצות להעלאת צריכת הסידן מעבר למתקבל מדיאטה מאוזנת
פרופ' קרל מיכאלסון
לפני 25 שנה, הסיקו בכתב עת זה קניס ופסמור2, שההוכחות הקיימות אינן מצדיקות נטילת תוספי סידן לצורך מניעת שברים בעצמות. על פי שני מאמרים חדשים3,4, מסקנות אלו עדיין רלוונטיות. יותר מזה, כנראה אין כמעט כל תועלת בצריכה מוגברת אפילו של מזונות עשירים בסידן.
במאמר הראשון, מדווחים טל ועמיתיו על מטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים על סידן מהמזון ומתוספים, בקרב נשים וגברים מעל גיל 50. הם מצאו עלייה זעירה במסת העצם בשנה הראשונה בלבד, ללא כל יתרון מעבר לשנה הראשונה5. ספק אם יש לעלייה זו משמעות קלינית כלשהי.
במאמר השני, חוקרים בולנד ועמיתיו את השאלה, האם צריכת סידן מוגברת עשויה לצמצם את הסיכון לשברים. ברוב המחקרים בסקר זה, המשתתפים נטלו תוספי סידן. במטה-אנליזה נמצא שלתוספי הסידן אין כל השפעה על שברים בכל מקום שהוא בגוף.
במחקר היחיד שהצביע על יתרון בצמצום שברים, השתתפו רק נשים עם גיל ממוצע של 84 שנים, עם צריכת סידן נמוכה, עם רמות ויטמין D נמוכות מאוד6, ואפילו רמות נמוכות של סידן בדם. למרות שרבים משתמשים במחקר זה כהוכחה חשובה, אין ללמוד ממנו דבר, כאשר קובעים רמות צריכה לאוכלוסייה הכללית. מרבית האנשים לא ירוויחו דבר מצריכה מוגברת של סידן, אלא במקום זאת, ייחשפו לסיכון מוגבר לתופעות לוואי כמו עצירות, אירועי לב, אבנים בכליות או אשפוז בעקבות סימפטומים אקוטיים במערכת העיכול.
סיכום
לפי הידוע לנו עד כה, ההמלצות בבריטניה ובמדינות הסקנדינביות על צריכת 800-700 מ"ג סידן ביום הנן מספיקות, וזוהי צריכה המתקבלת מדיאטה רגילה מאוזנת. הנחיות אחרות, כגון אלו של הארגון הלאומי לאוסטאופורוזיס, מקדמות את הצריכה של לפחות 1,200 מ"ג סידן ליום לנשים מעל גיל 50. כתוצאה מכך, רוב הנשים המבוגרות בארצות הברית נוטלות תוספי סידן. היות שקיימות מעט ראיות, אם בכלל, לכך שצריכת סידן ברמות כאלה מונעת דילול מסת העצם, נפילות או שברים, הדגש הניתן במסגרת כמה ארגוני בריאות על צריכה מוגברת של סידן, הוא תמוה.
מסת ההוכחות הקיימת כנגד טיפול תרופתי מסיבי בסידן היא כבר משכנעת, ובוודאי כבר הגיעה העת לבצע חשיבה מחודשת על המלצות אלה.
אם אתם סובלים מדילול עצם, כדאי להגיע לייעוץ מקיף.
---------------------------------------
1http://www.bmj.com/content/351/bmj.h4825?etoc
2Kanis JA, Passmore R. Calcium supplementation of the diet-II. BMJ1989;298:205-8.
3Tai V, Leung W, Grey A. Reid IR, Bolland MJ. Calcium intake and bone mineral density: systematic review and meta-analysis. BMJ2015;351:h4183.
4Bolland ML, Leung W, Tai V, et al. Calcium intake and risk of fracture: systematic review. BMJ2015;351:h4580.
5. עלייה בצפיפות העצם אינה מצביעה בהכרח על צמצום הסכנה של שברים - דבר התלוי באיכות, לא רק במסה. בספרו, "מוות מסידן", משווה זאת ד"ר תומס לוי לצביעת קיר מתפורר בסיד. הקיר נראה יפה יותר, אבל חוזקו ממשיך להיחלש.
6. ממוצע של 20 nmol/L או 8 ng/ml.
