כמעט כל אישה מעל גיל חמישים יוצאת מקופת החולים ובידה בקבוק של סידן, האמור להגן עליה מפני "בריחת סידן" - הדלדול המתמשך במסת העצמות, המוביל למצב של מחלת האוסטאופורוזיס ולשברים בעצמות.
בשנת 2005, אירעו בארצות הברית מעל שני מיליון מקרים של שברים בעצמות הקשורים לאוסטיאופורוזיס, בעלות של 17 מיליארד דולר למערכת הבריאות, עם צפי להגיע לשלושה מיליון מקרים של שברים בעלות של 28 מיליארד דולר עד שנת 12025. נתונים אלו חייבים לעורר שאלות נוקבות בנוגע לטיפול המוצע כיום למחלה זו.
אין ספק שבעצמות יש הרבה סידן, ואין ספק שאוסטיאופורוזיס מתאפיין באובדן של סידן מהן. על בסיס עובדות אלו בלבד, הגיעו למסקנה שצריכה מוגברת של סידן תטפל במחלה זו, כמובן, יחד עם תרופות. כיום, הצריכה המומלצת לסידן לנשים מעל גיל 50 עומדת על 1,200 מ"ג ליום (1,000 מ"ג לגברים) - כמות מעל זו המתקבלת ממזון - ולכן ניתן לנשים אלו מרשם לתוספי סידן.
האמת?
תוספי סידן אלו אינם מועילים באופן משמעותי, אם בכלל. זאת ועוד, ניתן להסיק על בסיס מחקרי איתן, שהמנהג של נטילת תוספי סידן גורם לסבל רב ולמוות. הישארו אתי.
אכן, ישנם מחקרים המראים על עלייה בצפיפות העצם כתוצאה מנטילת סידן, אבל מה זה משנה, אם במקביל איננו רואים ירידה במספר השברים? והנה, זאת המציאות: במחקרים לא נמצא שסידן מקטין את סכנת השברים2. צפיפות העצם אינה חשובה בפני עצמה, אלא אם כן היא מלווה בשיפור באיכותה של העצם ועוזרת במניעת שברים.
אוסטיאופורוזיס אינה מחלה של מחסור בסידן, אלא מחלה של המטריקס הקשה בעצמות בו שוקעים המינרלים. בריחת הסידן מהמטריקס היא רק סימפטום של המחלה. הוספת סידן למטריקס על ידי נטילה מסיבית שלו, דומה להתזת טיח על קיר סדוק ורעוע. זה אמנם נראה יפה, כמו שהעלייה בצפיפות העצמות נראית יפה, אבל הפעולה הזו אינה מונעת תהליך פירור או קריסה.
האם נטילת סידן בעייתית?
אילו חוסר יעילות היה שיא הבעיה בנטילת תוספי סידן, הרי שהייתי שותק. אך לא כך הוא המצב.
סידן, כמו מינרלים רבים, הנו חיוני לגוף. בנוסף לתפקיד המבני שלו, הוא נדרש לפעילות שרירית ועצבית. עבור צרכים אלו, דיאטה רגילה מספקת מספיק סידן, ומחסור בו הנו נדיר ביותר. ומה קורה לסידן מתוספים? בקיצור, הוא רעיל. הוא שוקע בכל הרקמות הרכות, כדוגמת הכליות, הכבד והעורקים (כחלק מטרשת העורקים), ויוצר הסתיידות (קלסיפיקציה) במקומות אלו, וגם נכנס בצורה עודפת לתאים שונים בכל הגוף. התוצאה? הנה מדגם מחקרים בנושא: תוספי סידן מתקשרים לסיכון מוגבר לאירועי לב ושבץ3,4.הסתיידות נמצאה בגידולי סרטן שונים – שד, בלוטת התריס, ערמונית ועוד, והיא עלולה להגביר את הממאירות של הגידולים אלה5. סידן מתרכז בתאי סרטן באמצעות ריבוי קולטנים בקרום התא, דבר המגביר את היכולת של הסרטן להתפשט6.עקה חמצונית כתוצאה מעודף סידן בתאים היא גורם סיכון משמעותי בהתפתחותן של מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר7, 8ALS ופרקינסון9. במקרה האחרון, החוקרים אף מעלים את האפשרות, שעודף סידן מהווה גורם ראשי בהתפתחות המחלה.
במבחן התוצאה, הסידן כטיפול באוסטיאופורוזיס מקבל ציון נכשל. גם אם נסתמך על מיעוט המחקרים התומכים בשימוש בו, המסקנות החיוביות ביותר מראות על יתרון שבקושי מגיע למובהקות סטטיסטית ומשמעות קלינית. במאזן המתבסס על ניתוח של כל המחקרים, מתברר שהנזק הנגרם מתוספי סידן עולה באופן ברור על היתרונות שלהם.
לכן, עצתי היא: זרקו את בקבוק הסידן לפח. תם עידן הסידן!
-------------------------------------------------------
הערות הכותב: בעשור האחרון, מעולם לא המלצתי על מתן תוסף סידן למטופלים, לאחר שנחשפתי למחקרים על חוסר יעילותו הטיפולית, ועקב החשש שהתחיל לעלות במחקרים, שהוא עלול להגביר את הסיכון לטרשת העורקים. למטופלים שכבר נטלו תוסף של סידן, ברוב המקרים לא העזתי לומר להפסיק את נטילתו, אבל הוריתי להם ליטול מגנזיום במינון השווה לזה של הסידן, ובמקרים רבים, נתתי להם גם ויטמין K2, אשר מפעיל אנזים אחד שמושך סידן לעצמות, וגם אנזים אחר שדוחה אותו מהרקמות הרכות.
לאחרונה, הגיע לידיי ספר מעולה מאת ד"ר תומאס לוי, "Death By Calcium". לאחר קריאת הספר ועיון בחלק נכבד מתוך 769 המחקרים המצוטטים בו, אני מכה על חטא. מעכשיו, אטיף לציבור המטופלים שלי ולכל מי שקורא את מאמריי, להפסיק ליטול סידן. מטפלים רבים מנויים על רשימת הדיוור שלי, ואני בטוח שמאמר זה ישפיע עליהם לנהוג באופן דומה. במשך השנים, גם הרופאים יפסיקו להמליץ על סידן, אבל לפי הלקחים שההיסטוריה מלמדת אותי, זה ייקח לפחות עוד עשור. בשביל זה, אנשים כמוני, אנשי הרפואה הטבעית, קיימים, ואנו אחראים על הרבה קדמה בתחום הרפואה. במקום הסידן, וגם במקום (או ליד) התרופות המצויות, ניתן ויטמין K2, מגנזיום, ויטמין C, קרם פרוגסטרון טבעי במקרים המתאימים, וחומרים אחרים שבאמת מטפלים ב"בריחת סידן", כחלק מטיפול מקיף במחלה זו.
כדובר אנגלית וכאוטודידקט המסוגל לסקור חומרי קריאה בהיקף גדול, אני שואף תמידית למצוא דרכים שעשויות לעזור למטופליי, גם בחומר חדש שיוצא מיום ליום וגם בספרי רפואה ישנים. אשמח להעניק גם לכם טיפול יעיל.
לקריאת תרגום של אחד המחקרים (#4) המצוטטים, נא ללחוץ כאן.
ד"ר דולב גילמור, PhD, נטורופת
1 Burge R et.al. Incidence and economic burden of osteoporosis fractures in the US, 2005-2025. J Bone Miner Res 2007. PMID: 17144789
2Kurabayashi M. Calcium supplement doesn't reduce the fracture and vascular risk in aged persons.Clin Calcium, 2012 May. PMID: 22549199
3Bolland M et al. effect of calcium supplements on risk of myocardial infarction and cardiovascular events: meta-analyais. BMJ 2010. PMID: 20671013
4Reid IR. Cardiovascular effects of calcium supplements. Nutrients 2013 Jul 5;5(7) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3738985/
5Gungor B et al. Do the calcifications in the thyroid gland predict malignancy? 2012. Bratislavske Listy PMID: 22979912
6Gudermann T. Calcium-dependent growth regulation of small cell lung cancer cells by neuropeptides.Endocrine Related Cancer 2006. PMID: 17158754
7Corona et al. New therapeutic targets in Alzheimer's disease: brain deregulation of calcium and zinc. Cell Death dis 2011 June PMID: 21697951
8Kawamata H, Manfredi G. Mitochondrial dysfunction and intracellular calcium dysregulation in ALS. Mech Ageing Devv. 2010 July. PMID: 20493207
9Surmeier D/ The role of calcium and mitochondrial oxidant stress in the loss of substantia nigra dopaminergic neurons in Parkinson's disease. Neuroscience 2011 Dec. PMID 21884755
