במה עוד מטפל היוד?
במאמר זה, האחרון בסדרה, נסקור את התועלת המגוונת שרופאי היוד ועוד רופאים נוספים ייחסו במשך ההיסטוריה ליוד, התרופה האוניברסלית.
במאמרים הקודמים, לאחר סקירת ההיסטוריה של היוד וההעמקה בנושא תופעות הלוואי שלו, התרכזנו בנושאים ה"קלסיים" של הטיפול באמצעות היוד – תת ויתר תריסיות, סרטן השד, והחשיבות של היוד להתפתחות בריאה של הוולד. כעת נחזור לתכונתו שהוכרה בזמן בו הכירו כולם ביעילותו הרפואית: היוד היה "התרופה האוניברסלית".
- שדיים פיברוציסטיים (FBD) היא מחלה הפוגעת בעשרות אחוזים של נשים ושמאופיינת בגושים ובכאבים בשדיים. חוקרים מרוסיה1 ומקנדה2 (מחקר שנערך על 1,386 נשים) היו עדים לתוצאות חיוביות בקרב מעל 70% מהנשים הסובלות משדיים פיברוציסטיים בעקבות מתן טיפול ביוד במינונים של 20-5 מ"ג ליום. בעקבות הצלחות אלו, החלו ד"ר גיא אברהם וד"ר חורחי פלצס3 לתת יוד לנשים הסובלות ממחלה זו, על מנת לגלות את המינון האופטימלי, והם מצאו שהשיפור המשמעותי ביותר אירע במינון של 50 מ"ג ליום. "תופעות לוואי" בלתי צפויות מראש כללו רגיעה בתסמונת הרגליים העצבניות ואיזון רמות ה-TSH. מעניין לציין שגם שלושה חודשים לאחר הפסקת הטיפול, השיפור נמשך.
- תסמונת השחלות הציסטיות (PCOS): ריכוז היוד בשחלות הוא הגבוה ביותר, חוץ מאשר בבלוטת התריס,4 ומחסור ביוד גורם ליצירת ציסטות. חמש מטופלות במחקר הרוסי הנ"ל סבלו מריבוי ציסטות בשחלות. אצל כולן, התגלתה רגרסיה של הציסטות לאחר חמישה חודשים עד שנה של נטילת היוד. ד"ר אברהם, פלצ'ס והאקלה אישרו את הממצאים כאשר טיפלו בשלוש פציינטיות עם PCOS, שבעקבות התסמונת סבלו מהעדר וסת כמעט מוחלט – הווסת הופיעה אצלן פעם או פעמיים בשנה. לאחר שלושה חודשים של טיפול ביוד במינון גבוה מהמינון במחקר הרוסי, מצב הציסטות השתפר באופן משמעותי, והווסת החודשית חזרה אצל כולן.
- ד"ר דיוויד ברוינשטיין דיווח על הצלחות בטיפול בפיברומיאלגיה, תסמונת העייפות הכרונית, ובמגוון מחלות אוטואימוניות, והסיק שמחסור ביוד מעמיד את המערכת האימונית בפני כישלון בכושר ההבחנה שלה בין "עצמי" ל"זר".5
- כל אחד מכיר את היוד כמחטא פצעים חיצוניים. כמו כן, בנטילה פנימית, היוד משמיד חיידקים ווירוסים, וייתכן גם שהוא מטפל בצמיחת יתר של שמרי קנדידה. כמחטא מים, מסוגל היוד לחטא ברכת שחייה בחצי המינון מזה של הכלור, והוא גם בטוח יותר.6 הוא גם יעיל ובטוח כמחטא מי שתייה בריכוז נמוך מאוד של אחת חלקי מיליון.7
- ד"ר אברהם מדד את הפרשתם של חומרים רעילים מהגוף אל השתן לאחר נטילת 12.5 מ"ג יוד. אצל חלק מהנבדקים, הרמות בשתן של כספית, עופרת וקדמיום הכפילו את עצמן תוך יום אחד בלבד. הפרשה של אלומיניום החלה רק לאחר חודש או יותר.8 ברום ופלואור, חומרים רעילים המתחרים עם היוד בקליטה בבלוטת התריס ובכל מקום אחר בגוף, מופרשים גם הם מיד עם תחילת הסופלמנטציה ביוד.9
- ד"ר הורהי פלצ'ס ביצע מחקר על 12 מקרים של סוכרת. מתן יוד במינון של 100-50 מ"ג אפשר לכל המטופלים להוריד את כמויות ומינוני התרופות שהם נטלו קודם לכן כדי להשתלט על רמות הסוכר שלהם. לפחות במקרה אחד, הצליחה אישה להפסיק את הטיפול שלה באינסולין.10
שימו לב: כאשר אנו נוטלים תרופת מרשם, אנו דואגים מפני תופעות לוואי לא רצויות. מאידך, כאשר אנו נוטלים חומר אורתומולקולרי – חומר שנמצא בגוף ומשתתף בתהליכים הביוכימיים הטבעיים שלו– תופעות הלוואי הן, לרוב, חיוביות. אם נטלתי יוד, לדוגמה, נגד בעיה של בלוטת התריס, או כדי למנוע סרטן או כדי לטפל באחת המחלות המפורטות לעיל, אני עשוי לגלות שהוא עוזר – כ"תופעת לוואי" – לרשימה ארוכה נוספת של בעיות. להלן לקט של "תופעות לוואי" מסוג זה, כפי העולה מתוך כתביהם של רופאי פרויקט היוד:
ירידת לחץ הדם, ירידה במשקל הגוף, עלייה בספירת כדוריות הדם לרמה נורמלית, עלייה במסת השריר וירידה באחוזי השומן, היעלמות של ערפול מחשבתי, טיפול בעצירות, שיפור באיכות העור, פחות דיכאון ותשישות, יותר אנרגיה והרגשה כללית משופרת.
מטרתו של קובץ המאמרים שכתבתי על היוד ופרסמתי באתרי ובמקומות ציבוריים נוספים, היא לסכם את הידע המעודכן הקיים בנושא זה, עבור הציבור הישראלי, ולעניין את האנשים הרבים שעשויים להיעזר במידע החשוב הזה. תקוותי היא שבין המתעניינים בנושא יימצאו גם רופאים ומטפלים אחרים. לאחר שהשקעתי מאמצים רבים בעיון בכתביהם של רופאי פרויקט היוד ובמחקרים רבים נוספים, ייעצתי לעשרות מטופלים בנושא זה. אשמח לעזור גם לכם. לבריאות!
1. Vishnyakova, V.V., Murav'yeva, N.L., On the Treatment of Dyshormonal Hyperplasia of Mammary Glands, Vestn Akad Med Navk SSSR, 21:19-22, 1966.
2. Ghent, W., Eskin, B., Low, D., Hill, L., Iodine Replacement in Fibrocystic Disease of the Breast, Can. J. Surg., 36:453-460, 1993.
3. Abraham, G.E., Flechas, J.D., Hakala, J.C., Optimum Levels of Iodine for Greatest Mental and Physical Health. The Original Internist, 9:5-20, 2002. http://www.optimox.com/pics/Iodine/IOD-01/IOD_01.htm
4. Slebodzinski, A.B., Ovarian iodide uptake and triiodothyronine generation in follicular fluid. The enigma of the thyroid ovary interaction. Domest. Anim. Edocrinol. 29(1):97-103, July 2005.
5. Brownstein, D., Clinical experience with inorganic, non-radioactive iodine/iodide. The Original Internist, 12(3):105-108, 2005. http://www.optimox.com/pics/Iodine/IOD-09/IOD_09.htm
6. Thomas WC, Black AP, Freund G, et al. "Iodine disinfection of water." Arch Environ Health, 1969;19:124-1
7. Freund AP, Thomas WC, Bird ED, et al. "Effect of iodinated water supplies on thyroid funcition." J Clin Endocr, 1966;26:619-624
8. Abraham, G.E., The historical background of the iodine project. The Original Internist, 12(2):57-66, 2005.
9. Abraham, G.E.,The Combined Measurement of the Four Stable Halides by the Ion-Selective Electrode Procedure Following Their Chromatographic Separation on a Strong Anion Exchanger Resin: Clinical Applications. The Original Internist, 171-195, December 2006.
10. Flechas, J.D., Orthoiodosupplementation in a primary care practice. The Original Internist, 12(2):89-96, 2005.
